והיום באג’נדה בחירת דוגמניות – שבוע האופנה TLV

שבוע האופנה מגיע. מנה מרוכזת של סטייל וזוהר. האורות עולים, המוזיקה פורצת, המסך הענק מתחיל להבהב מאחור, עיתונאים שולפים פנקסים (טוב, אייפדים), צלמים מרוכזים בקצה המסלול- מדי פעם מבזיק פלאש שמבשר על הבאות. פעם בשנה (ומקסימום פעמיים ) יושבים יחדיו קולגות מכל פינה בתעשיית האופנה באולם אחד מלא מפה לפה, מתלחששים ומסתכלים סביב, מחכים בקוצר רוח ללוק החדש והמרענן של העונה, ליציאה הפאשניסטית- מה שיבוא, יהיה מרגש. ואיך לא? השראה של מיטב המוחות היצירתיים, וחודשים של עשיה שתומצתו לשבוע מפואר אחד. שנים של איסוף השראות, חודשים של עבודה, מאות ידיים שעוסקות במלאכה ללא הרף, בימאים, סטייליסטיות, בגדים, קולבים, ישיבות מוזיקה, וכל אלה מלוטשים ביד אומן לתצוגה אחת של כמה דקות. כשהוזמנתי לסקר את תהליך ארגון התצוגה של מיכל נגרין בשקיפות מלאה, לא יכולתי לסרב. יש מישהו שלא היה רוצה להיות זבוב על הקיר כשהקסם הזה מתרחש?

אז הנהכל ההחלטות, כל ההתלבטויות, כל הרעיונות, ואפילו כמה סודות

באג’נדה: פגישת מדידה עם הדוגמניות

המקום: חדר הישיבות בבניין של מיכל נגרין

האוירה: שמחה, אבל כולנו מרגישות קצת שמנמנות

זמן: שבעה ימים לפני התצוגה

הנוכחים: מיכל נגרין, יד ימינה סמדר פורטנוי, יסמין נגרין ביתה של מיכל, יפעת פסטרנק מנהלת השיווק, בטי מאייר מעצבת הבית, עדי הסטאז’רית עם השיער הכחול ובוגרת ויצ”ו, פאינה התדמיתנית, מזל חסון הסטייליסטית, ואני- הזבוב על הקיר, לשירותכם.

פגישת המדידה עם הדוגמניות היא משהו אחר לגמרי ממה שאתם מדמיינים. נכון נדמה לכם שמדובר במסיבת בנות כזאת עם שמפניה וצחוקים? אז לא. זה יום עבודה לגמרי רגיל, ואפילו יותר מתיש מהרגיל.

נתחיל בזה שכמעט כל מה שנקבע בפגישה הקודמת כבר לא רלוונטי. ככה זה כאן. הולכים בערב עם תובנות מסוימות, למחרת בבוקר באים ומגלים שהכל השתנה איכשהו. למשל, סמדר גנזי לא היתה סגורה על המוזיקה שנבחרה ושלחה כמה לינקים והצעות משל עצמה, הוחלט שבסוף המדידה, כשמזל חסון תגיע ישבו כולם ביחד ויחליטו מה מהרעיונות נשאר ומה הולך.

אבל זה אחר כך. כרגע חדר הישיבות כמרקחה. בטי מלבישה את הדוגמניות בלוקים שנקבעו יומיים קודם ולוקחת בחשבון את מבנה הגוף שלהן, גוון העור, ואת ההתאמה לגזרה הספציפית של הבגד. כל לוק מצולם על ידי יסמין בחדר הסמוך, עובר לתיקיה ומודפס בצבע כדי שיהיו תמונות לעבוד לפיהן, וגם כדי להעביר למזל לאישור. תוך כדי, עדי, החמודה בעלת השיער הכחול, רושמת את כל האינפורמציה. את שם הדגם, שם הדוגמנית שתלבש אותו, את המידות שלה, ואת התיקונים שצריך לבצע בו. למשל: “שמלת אגדה פרחים, להקטין שני סנטימטר במותן, להאריך בעשרה סנטימטרים מכפלת” וכדומה. מן הסתם את כל הגזרות צריך להצר במותן ולהאריך למטה, כי רוב הדוגמניות הן מידה אפס ובגובה מטר שבעים ושבע. יש רק בעיה אחת קטנה- רובן לא מצליחות למלא את הגזרות הנשיות של מיכל נגרין, או במילים אחרות, כל היום הזה הוקדש לחיפוש דוגמנית עם מידת חזיה לפחות בינונית. כאילו זה מפתיע שלמישהי שהגובה שלה הוא מטר שמונים והיא שוקלת 50 קילו אין C קאפ. יותר מפתיע שגרביים בחזיה לא באות בחשבון בתצוגת אופנה. אני יודעת, כי שאלתי.

אין מה  לדאוג, זה תקין פוליטית לדבר על חלקי גוף בפגישה עם דוגמניות- מבחינתן מדובר בשיחה מקצועית לגמרי, ואף אחת לא עושה מזה עניין, נהפוך הוא- התגלו לעיני היום הרבה דוגמניות עם הומור בריא שידעו לצחוק מהסיטואציה.

לקראת סוף היום כאמור, הגיעה מזל חסון עם עוזרת הסטייליסטית שלה לירון שמעוני, כדי לראות את הדגמים לבושים ולאשר את הסטיילינג שלהם, שינתה ושיפצרה את הלוקים שהוכנו במשך היום ובדיון שלאחר מכן גם הביעה את דעתה על כמה מהתוכניות החדשות, לרעיון של הרקדניות היא כבר התרגלה, והתנהל גם ויכוח קצר לגבי מה הן ילבשו- מחוכים מנוגרנים עם חצאיות טו-טו שיקיות, כי מיכל רוצה שהמחוכים יקבלו פוקוס, או שמלות שחורות נקיות מתוכשטות, . בסופו של דבר נקבעה פשרה- חמש הרקדניות ילבשו שמלות שחורות נשפכות בגזרת פלמנקו ויהיו מתוכשטות היטב. בסוף כולם מקבלים מה שהם רוצים והכל נגמר טוב.   איטס אה פאשן וויק מיראקל!